מהי הספירה הקלאסית?

שלחתי מכתבים לקלמן, לג'ון מיג'ור ג'נקיז, חוקר מאיה נוסף ולעוד מספר מומחים למאיה ברחבי העולם על מנת שיסבירו לי את התעלומה?...
לאחר שנים שאני עושה מפות גלקטיות, מלמדת את הספירה של המאיה, כותבת, מתרגלת ומפיצה את המידע, פתאם אני מגלה שיש ספירה נוספת ולא רק זאת, אלא שאפילו המפה היא אחרת?! הרגשתי נבגדת. אחרי שסוף כל סוף למדתי לחיות ולהיות נחשה קוואנטית גאה, הופכים אותי למשהו אחר?!!... התרוקנתי לחלוטין מכל החיות, האמונה וההתלהבות ושקלתי לפרוש מתפקידי כמורה למאיה. הבסיס הפנימי שלי התערער. ידע שעליו הסתמכתי במשך כל כך הרבה שנים והיווה את נקודת העוגן והתבונה בחיי התברר כלא אמין. החלטתי לסוע לגואטמאלה ולמכסיקו כדי לפצח את הסוגייה.

כינסתי את כל תלמידיי עד לאותה התקופה.  הרמתי טלפונים והזמנתי את כל אלה שלמדו איתי בקורסים למפגש מרגש ודרמטי. על מגילות קלף הכנתי לכולם את המפות החדשות שלהם לפי הספירה החדשה שנתגלתה  לי. פצחתי בנאום חוצב להבות על עוצמתו של המידע, על אהבתי הרבה למאיות ועל  הגילויים האחרונים שלי. הסברתי שאין אני יכולה להרגע ולכן חייבת להגיע  לאזורים המקוריים של הידע ולאתרים המקודשים של המאיה בכדי להבין מה קורה.  ונסעתי.

בשעת לילה הגענו לגואטמאלה סיטי ומשם ישירות באוטובוס נסענו לכיוון של אגם אטיטלן שבו שמעתי שיש אנשי מאיה אותנטיים. ביום שלמחרת  התעוררנו לעיתון הבוקר ובו פורסם על כך שבדיוק החלה ספירה חדשה בלוח המאיה  הקדוש ולשם כך נערכו טקסים חגיגיים ברחבי גואטמלה. הסתכלתי על הכתבה  והבנתי, כאן הם סופרים אחרת כי לפי הלוח שאני עקבתי אחריו אנחנו לא בהתחלה  של אף מחזור חדש...
כעבור יום איכשהו במקרה וכמובן שלא במקרה פגשתי את  דון פדרו קרוז, המורה והשאמאן שליווה אותי במשך כל זמן השהייה שלי  בגואטמאלה. במפגש הראשון שהיה לנו קרו שני דברים חשובים: מבלי להוציא כמעט  מילה פדרו צייר עבורי את מפת המאיה החדשה שלי. במרכז המפה הופיע כוכב קוסמי מנצנץ. באותו הרגע הבשורה נחתה סופית - כן, יש ספירה אחרת ועפ"יה וע"פי  פדרו שיושב לפניי, אני כוכב. ולא נחש. ואז הוא אמר- "את רוצה ללמוד מאיה?  אז קודם כל נעשה טקס" וקבענו למחרת בזריחה.

בזמן שהותי באגם אטיטלן  עם פדרו למדתי לעומק את העקרונות המרכזיים שדרכם נוהגים אנשי המאיה העתיקים מהאזור של גואטאמלה לחיות את הלוח הקדוש. החל בדרך שבה הם מתחילים את היום עם תפילת השמש והמודרות לארבע רוחות השמים, ההתכוננות הטקסית לכל יום,  ההשפעה של המידע על הפרטים הקטיים במציאות היום יומית ועד לטקסים הארוכים והמקודשים במועדים החגיגיים והמיוחדים. במהלך הלמידה עם פדרו היה משפט שהוא כל הזמן חזר עליו: "אסטוידיאר מוצ'ו לה נוואלאס"- תלמדי הרבה את הסמלים  והטונים.

אז מה היא הספירה הקלאסית?
מבחינת המידע שהשאירו לנו המאיה, יש את הלוח הקדוש על הסמלים, הצורות והצירופים שבו. הידע המובא לנו בלוח הצ'ולקין הוא דרך הסמלים עצמם.  הסמלים הם אינטואיטיביים ומכילים בתוכם כמויות אדירות של מידע. הצירופים  השונים מאפשרים למח לייצר הקשרים חדשים עד למצב של חשיבה אבסטרקטית.  הצ'ולקין הוא המפה של הזמן והמרחב עם המון צפנים פנימיים בתוכו. תוך כדי  הלמידה לעומק את המפות הקלאסיות הבנתי: זה ממש אבל ממש לא משנה כל העניין  של התאריך עצמו. בכל מקרה כל הגלים קורים במקביל, הכל קורה כאן ועכשיו.  בגלל חוסר היכולת שלנו לתפוס את זה קיבלנו את משחק הזמן של הצ'ולקין. כדי  שלאט ובהדרגה נשנה את היחס שלנו בנוגע לזמן. מכיוון שאנחנו מורגלים לחשיבה  קווית, לוח המאיה מדגיש בפנינו את הזרימה הגלית שלאט ובהדרגה מאפשר לשינוי  תפיסת הזמן שלנו לספיראלה.

במקביל לגל הקוסמי שאותו הצגתי עד לרגע זה ושעליו אני מפרטת לאורך היומן ובתחזיות המאיה שבאתר שלי, קיים גם גל קוסמי נוסף שאחריו עוקבים אבות ואנשי המאיה שבגוואטאמאלה. מדובר בשתי ספירות שונות של אותו הלוח, לוח הצ'ולקין. מחקירותיי גיליתי שבאזורים שונים במקסיקו עוקבים אחר הספירה שאותה הצגתי בפניכם עד עכשיו ובגואטמאלה עוקבים אחרי הספירה שאני קוראת לה "הקלאסית". לוח הצ'ולקין עם הסמלים, הטונים והתפתחות הגלים שבו נשאר קבוע. בספירות השונות מדובר בדיוק באותם סמלים וטונים, אותם 260 קודים מתמטיים אך המשבצת שממנה מתחילים את כל המשחק היא שונה. מה ששונה הוא בעצם הקין, הצירוף של הגלופה והטון על גבי התאריך הגרגוריאני. שתי המפות מסמלות את ההתפתחות האבולוציונית של המין האנושי.
שתי הספירות מתקיימות במקביל כשהספירה של גואטמאלה מכניסה אותנו למימד נוסף, עמוק ובעל תדר חזק יותר ולמעשה מובילה אותנו הישר אל הספירה שבמקסיקו. לא רק זאת, אלא שבמקביל למפה המוכרת לנו של יום ההולדת הגלקטי, בספירה הקלאסית לכל אחד מאיתנו יש קין חדש שהוא מפת יעוד נוספת בעלת מבנה אחר וסמלים נוספים.
מלימודי הנאו הומנולוגיה הצלחתי להבין את המשמעויות הנסתרות מאחרי המפות השונות. המפה הגלקטית המוכרת לנו מסמלת את מה שנקרא בנאו הומנולוגיה "המח הרגשי" שלנו. מח זה הוא תוכנה סגורה, אוטומטית שממחזרת מידע שוב ושוב. אינספור גלגולים אנחנו ממחזרים את אותו המידע ומתנהלים מתוך אפשרויות מצומצמות. המפה מסמלת את האישיות שלנו בתוך הגוף הפיזי הזה כפי שהוא מתנהל מתוך מידע מוגבל. היא מאפשרת לנו ללמוד את עצמנו ואת ההעדפות שלנו כאן במציאות התלת מימדית ואת הדרך שבה יכול להיות לנו הכי קל לזרום במציאות הקוטבית הדחוסה.
כל זאת עד לרגע שבו אנחנו עוקפים את התוכנה הרגשית הסגורה ומתחילים לפעול מתוך מח אחר, שקרוי "המח ההגיוני". אנחנו לא יכולים לבטל את התכנים שקיימים בתוכנה הרגשית הסגורה שלנו, אז אנחנו פשוט מטעינים את המח שלנו בהמון מידע חדש עד לרגע שבו אנחנו מסוגלים לייצר קישורים חדשים שמאפשרים לנו להשתמש ביכולות נוספות שטמונות במבנה המח האנושי שלנו. אנחנו כל הזמן לומדים דברים חדשים ומתפתחים ומאפסנים את כל הידע החדש הזה בתוך חלק אחר במח שלנו. ככל שהמודעות שלנו גדלה ואנחנו מפסיקים למחזר את המידע הישן והמצומצם אנחנו מצליחים יותר ויותר לפעול במציאות מזווית ראייה רחבה ולא שיפוטית. זו המפה הקלאסית והיא מסמלת פעולה במציאות מתוך מח הרבה יותר מפותח שגם הוא נמצא בתוך הגוף הפיזי ומוגבל למידע שקיים בחוקי כדו"א. במצב הזה אנחנו מתחברים לרובד עמוק יותר של הנשמה שלנו.
רובנו חיים מתוך המפה של המח הרגשי עד לרגע שבו אנחנו נפתחים לידע חדש ומתחילים להתנהל ברמת מודעות אחרת של המח ההגיוני. המפות מאפשרות לנו ללמוד על תהליך ההתפתחות האישי שלנו שנע ממצב של מחזור מידע בתוכנה מוחית מצומצמת ומוגבלת למצב של ייצור מידע חדש מתוכנה מוחית פתוחה לאינסוף אפשרויות. שתי המפות נכונות, מתקיימות בנו במקביל ומלמדות אותנו רבות על עצמנו ועל התפתחות האנושות.
הנכם מוזמנים לחקור לעומק גם את הספירה הקלאסית, לעקוב אחר שני הגלים במקביל ולהתעמק בשתי מפות המאיה שלכם. לצורך כך מוזמנים להכנס לאתר של קלמן ולגלות את הסמל ואת המפה שלכם לפי הספירה הקלאסית.

המשמעות הסימבולית של שנת 2012:

ידע המאיה עוזר למיקוד האנרגיה שלנו בכאן ועכשיו דרך למידת תנועתה של הזרימה הספיראלית על גבי הגל. היממה השרירותית על עשרים וארבע השעות הוירטואליות שבה מתחלפת בקוד גיאומטרי בעל משמעויות מרובות. חכמת המאיה מציגה בפנינו דרך מתמטית להגיע לחיים שבהם הכל הווה. הסמלים הם צורות שמגיעות משדה של מידע אינסופי ולכן הם מאפשרים את הרחבת המידע החיובי הקיים במוחות שלנו ואת החיבור לתדרים מעודנים. לאט ובהדרגה במעקב אחר הגל, אנחנו מפסיקים את התנודות אל עבר העולם שמחוץ לנו ומתחילים לזרום מרגע לרגע. ככל שאנחנו מתמקדים במאגר הקיים במציאות שלנו ומסתכלים על מה שכבר יש לנו, אנחנו חווים את המצב הספיראלי שבו נקודת המרכז היא ההווה. ההווה מסמל את היכולת להיות במלאות אנרגטית מבלי לנייד החוצה את האנרגיה שלנו. אנחנו הופכים למערכת מבוססת, יציבה ועוצמתית שיכולה להכיל את העולם כולו. ההווה הוא נקודת כח מרכזית בכל אדם והמרכז האנרגטי שלה הוא בלב. בלב מתקיים המפגש של כל הזמנים והוא זה שמאפשר את החשיבה הקוונטית של הבו-זמניות. ההווה הוא ההוויה, שהיא האלוהות, סוג של אחדות אנרגטית בתדר מאד גבוה.

לאורך ההיסטוריה מערכות מחוץ לכדור הארץ הזרימו הרבה מאד ידע על מנת לבסס את ההתפתחות האנושית. בתקופות הקדומות של השבטים הגיעו ישויות מפותחות כדוגמת הפרעונים המכונפים כדי לסייע לאבולוציה של בני האדם. התרבויות העתיקות בסין, במצרים, בפרו, במקסיקו וכו' יצרו עבורנו תשתיות של ידע שבעזרתן נוכל ללמוד ולהתפתח. מערכות אנושיות לעולם לא היו יכולות להמציא את המתמטיקה, האסטרונומיה, ההנדסה או לבנות את הפרמידות משום שהמערכת שלנו יכולה לקדם את עצמה רק בטווח המידע שיש לה ולא מעבר לכך. לאחר ההצפנה של הקודים השונים עזבו הישויות את כדור הארץ מבלי למות מוות פיזי. חלקם נמצאים במימדים קרובים לכדור הארץ מתחת לפירמידות ובמקומות שונים ברחבי גאיה ומשגיחים עלינו.

אבות המאיה הקדמונים השאירו אחריהם את ידע הזמן. היום אנחנו בעיצומה של תקופה שבה אנחנו קרובים יותר מאי פעם להבנת המשמעויות העמוקות של חכמת הזמן של המאיה. השנים הקרובות מסמלות את סוף המימד השלישי בו אנו חיים; ואת המעבר למימד חמישי, שהוא חסר זמן ומקביל לאחרית הימים. סוף ספירת הימים היא למעשה היכולת להיות נוכחים לחלוטין ברגע ההווה, מעבר לאשליית הזמן והמרחב הליניאריים. בשלב הנוכחי אנו לומדים לשנות את תפיסת הזמן, להתמקד בכאן ועכשיו, להתמלא בחיוביות ולהכיל את המימדים חסרי הזמן מתוכנית האם.

חשיבותו של הזמן הנוכחי וההאצה בזמן:

ככל שאני מתעמקת בידע הזמן של המאיה, אני נדהמת מההקבלה בין לוחות שנכתבו לפני עידנים לבין תחזיות אסטרולוגיות עדכניות, ממצאים ארכיאולוגיים והוכחות מדעיות שמתגלות רק בחמישים השנים האחרונות. מדהים לחשוב שציביליזציה שחייתה בתקופה קדומה בהרבה משלנו עם אמצעים טכנולוגיים הרבה פחות מפותחים יכלה לחזות אירועים ולהגיע לגילויים שאנחנו מתחילים להבין רק עכשיו. אחד ההיבטים המדהימים ביותר בלוחות הוא הנבואה שלהם לגבי כל עידן ועידן. למעשה קיימים תאריכים מדויקים לכל תקופה שעברה על ההיסטוריה האנושית מתחילת התפתחות היקום ועד לעצם היום הזה.
הזמן הולך ומתקצר. אנחנו כבר חווים כיצד קצב החיים הולך ומתגבר, בריאת המציאות הופכת לקלה יותר וההשתקפויות המקיפות נעשות מדויקות יותר. אנשי המאיה מדברים עכשיו על האצה עד למחזור האחרון של הזמן
שמתרחש בסוף 2012. לפי המאיה בשנים הקרובות מחזורים פלנטאריים רבים נפגשים וכולנו כקולקטיב עוברים קפיצה קוונטית לתפיסת זמן מחזורית ספיראלית שבה הכל הווה. הקפיצה הזאת לא מתרחשת
פתאום אלא בשלבים, כשהזמן שבו אנחנו נמצאים היום מאפשר את המעבר לשלב הבא בהתפתחות המין האנושי. עפ"י אנשי המאיה בגואטמלה מחלקים את התפתחות העולם מחולקת לתשעה עולמות כשכל עולם מחולק ל-13 תקופות.
בכל תקופה אנחנו הולכים ומתפתחים כאינדיבידואלים וכאנושות עד לשלב השלוש עשרה, שמסמל אהבה ללא תנאי. אנשי המאיה מתחילים לתעד את ההתפתחות האבולציונית עם המפץ הגדול כ-16 ביליוני שנים לאחור.
תקופה זו קרויה העידן ה"תאי" והיא נמשכה כ-16 ביליוני שנים. משם האבולוציה מתפתחת לאורך תשעה עולמות שמתארים את ההתפתחות של החיות, הפרימיטיבים, האנשים הקדמונים ואת התפתחות השפה עד לעידן ה"לאומי" שבו "הומצאה" השפה הכתובה בשנת 3115 לפני הספירה. מעידן אחד למשנהו הזמן הולך ו"מתקצר" עד לעידן האחרון התשיעי, האוניברסאלי שנמשך בסה"כ מחזור מקודש אחד של 260 יום.
הטלגרף, הרדיו, הטלויזיה ועד לפאר היצירה, האינטרנט, הומצאו בתקופה הפלנטרית. המצאת האינטרנט למשל מראה כיצד משך הזמן להתחבר לכמות אדירה של אינפורמציה פחת ללחיצת כפתור. פתאום ברגע אחד מיליוני אנשים שינו את דרך ההתנהלות שלהם כתוצאה מאימוץ המחשב והיכולות הכמעט בלתי מוגבלות שבו. גם הטלפונים הסלולריים וערוצי הטלוויזיה הבינלאומיים האיצו את מהירות העברת המידע.
בני האדם הם מעין מערכות תקשורת משוכללות ולאט ובהדרגה מפתחים את היכולות שטמונות במבנה המח שלהם. ב1999 החל העידן הגלקטי, שנמשך 13 שנים עד 2011 והכין את הקרקע לקראת בואו של העידן התשיעי והאחרון – האוניברסאלי. תקופה זו היתה מיועדת לשיתוף בידע, לפיתוח היכולות הטלפתיות, הרשת החברתית והטכנולוגיה הגנטית.
כרגע אנחנו בעיצומו של העידן האוניברסאלי שבו מתפתחת בנו מודעות קוסמית ללא מגבלות של מחשבות, זמן ומרחב. מכיוון שאנו בתקופה שבה הכל קורה הרבה יותר מהר, נראה שכדאי לנו לדעת בדיוק מה אנחנו רוצים לעצמנו, כאינדיבידואלים וכחברה, ולהסתנכרן עם הקצב המסחרר של העידן שלנו.

המשמעות שמעבר:

בעקבות תהליכים עמוקים שעברתי בדרכי האישית שבהם ריפאתי כאבים רגשיים שהגבילו את היכולת שלי להיות נוכחת ברגע הצלחתי לחוות את כל מה שניסיתי להבין בנוגע לסוגיית הזמן. הבנתי שבגלל שהמח שלנו מוגבל ביכולת קליטת המידע שלו הוא המציא את מושג הזמן שמחלק את העולם לחלקים שמאפשרים למח לעבד את המידע. המח האנושי מחלק הכל לשלבים לינאריים שבהם אנחנו נעים מנקודה לנקודה. אנחנו מתייחסים לזמן כאל גורם חיצוני והמח חותך את הזמן לשעות ולדקות ומדגיש את התהליך שמורכב משלבים. בעולם הקוואנטי הכל קורה בו זמנית ואין דבר כזה זמן ושעת אפס שממנה הכל התחיל או סוף מכיוון שהאירועים מתרחשים במקביל כל הזמן. הזמן הוא אינו גורם חיצוני שמשפיע עלינו אלא שאנחנו יוצרים את הזמן בכל רגע נתון. למעשה לא קיים דבר מעבר להווה.
היום יותר מתמיד ברור לי שהדיון בנוגע לתאריך תחילתו וסיומו של הלוח הוא מיותר לחלוטין. מכיוון שבכל מקרה אין דבר כזה זמן אלא אך ורק בתוך התוכנה המוחית הסגורה שלנו. המח שלנו בגלל שהוא מוגבל במידע לא מסוגל להכיל את אינסוף האפשרויות שמעבר לזמן ולמרחב ולכן הוא מגביל את עצמו שוב ושוב לחלוקת זמן אחת לינארית.

אנשי המאיה מהתקופות הקדומות, הישויות המפותחות שהשאירו עבורנו את הקודים המוצפנים, לא חיו בהתאם לגלגל של זמן עם שעות ודקות, אלא שהם זרמו עם המציאויות המקבילות. הזמן שכביכול כל הזמן מתקדם קדימה, קיים רק במבנה הכולל של ההתנהלות שלנו בכדור הארץ. אם נצא מתוך האטמוספרה של כדור הארץ אל עבר החלל, אלמנט הזמן יפסק משום שהמח האנושי לא שולט שם. כלומר אנחנו לא נעים מנקודה לנקודה על גבי קו כרונולוגי שקרוי היסטוריה אלא שיש גלים שונים, תדרים שונים שכל אחד מאיתנו חווה במקביל בהתאם ליכולת השידור והקליטה שלו.

במשך השנים שעברו החלטתי לפרסם ספירה אחת בלבד כדי לא ליצור בלבול מיותר. במקביל הקפדתי להכשיר מורי מאיה מקצועיים על מנת שיוכלו להעביר את הרבדים המתפתחים של המידע לכל מי שיבחר להתעמק בו. אך למעשה הכל נכון, שתי הספירות רלוונטיות ועליהן קיימות עוד כל מיני אופציות לספור את הזמן. המח שרגיל לחתוך את המציאות לקווים לינאריים דורש ספירה "מדוייקת" עם התחלה וסוף ברורים עד שנבין שהכל קורה במקביל ומתקיים בתוכנו. מאז גילוייה של התאוריה הקוואנטית המדע מכיר בכך שאין אמת אחת ומוחלטת. למעשה קיימות אינסוף מציאויות מקבילות משום שאנחנו אלה שמייצרים את המציאות. אנחנו המקור לכל המציאויות ולכן יש אינסוף התערבלויות והתהפכויות של גלים שיוצרות עוד מציאויות מתוך המציאות הקיימת והגלויה לנו. הידע שאנשי המאיה העבירו לנו מיועד ללמד אותנו על ההשתנות של הזמן שבו הזמן הלינארי נפתח לאינסוף והופך להיות ספיראלי